המאמר בוחן את הדינמיות ביחסים בין שבין מחוז פארס לבין המרכז השלטון האיראני במאה התשע-עשרה בראשות בית קאג'אר (1925-1796). בחינת היחסים בין מרכז ופריפריה

באיראן מאפשרת הבנה טובה יותר של תפקיד המדינה במעבר למודרניות של איראן במאה התשע-עשרה. המעבר החברתי-כלכלי של מחוז פארס אל המודרניות היה כרוך באיבוד האוטונומיה של המחוז. המסגרות החברתיות הפוליטיות המסורתיות נהרסו ועם התפוררותן נפגע אנושות מקור עוצמתו של המחוז בעבר.